חוסר מודעות והיעדר חכמה מותירים את האדם פגיע, ולכן גַּם בְּלֹא־דַעַת נֶפֶשׁ המצב הוא לֹא־טוֹב. ללא שכל הבולם את התאוות, הנפש נמשכת לרע, ואפילו חטאים הנעשים בשגגה או מצוות הנעשות מתוך הרגל מעידים על פגם פנימי. במקביל, מי שפועל בפזיזות וְאָץ בְּרַגְלַיִם, כלומר ממהר ללא שיקול דעת, סופו שהוא חוֹטֵא. חיפזון זה גורם לאדם לזלזל בעבירות ולרמוס אותן, וכן להחטיא את מטרתו המעשית או המחשבתית עקב חוסר התבוננות.
משלי, פרק י״ט, פסוק ב׳
גַּ֤ם בְּלֹא־דַ֣עַת נֶ֣פֶשׁ לֹא־ט֑וֹב וְאָ֖ץ בְּרַגְלַ֣יִם חוֹטֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.