משלי, פרק י״ט, פסוק י״ט

אדם בעל נטייה להתפרצויות זעם קשות, שהוא גְּדָל חֵמָה, פוגע בראש ובראשונה בעצמו והוא נֹשֵׂא עֹנֶשׁ על התנהגותו ההרסנית. כל ניסיון להתערב במצב, כִּי אִם תַּצִּיל את קורבנו של הכעסן או תחלץ את הכעסן עצמו מתוצאות מעשיו, לא יפתור את הבעיה. התערבות שכזו רק תגרום לזעם להתלקח וְעוֹד תּוֹסִף להעצים את המידה הרעה בעתיד. מנגד, ניתן להבין את הדברים כקריאה לשליטה עצמית, ולפיה אדם שחווה זעם אך בולם אותו ומציל את הזקוק לעזרה, יזכה לתוספת של טובה.