אדם המעיד בבית הדין בתור עֵד שְׁקָרִים וגורם לעיוות הצדק לֹא יִנָּקֶה ממעשיו ולא יהיה פטור מעונש, שכן גם אם יערים על השופטים הוא לא יחמוק מדין ה'. בנוסף, מי שרק מפיץ ומפזר שמועות שקר הנראות כאמת, וְיָפִיחַ כְּזָבִים בשיחות חולין, לֹא יִמָּלֵט אף הוא מן הדין, משום שההרגל לשקר מוביל לבסוף לעדות שקר חמורה. השקר הוא מתועב מפני שהוא מרחיק את האדם מהידמות לה', שהוא האמת המוחלטת, ולכן סופו תמיד להיחשף ולהתגלות. מסיבה זו מזהיר הפסוק גם אדם עני ונואש שלא ימציא עלילות שקר כדי להיחלץ מחובותיו, שכן הונאה זו לא תציל אותו אלא תפיל אותו ברשת שטמן בעצמו.
משלי, פרק י״ט, פסוק ה׳
עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.