אדם אשר חוֹנֵן דָּל ומעניק מתנת חינם לעני, נחשב כמי שהוא מַלְוֵה ה', שכן הוא ממלא במקומו את החובה לפרנס את הבריות. מנגד, יש הרואים את העושר עצמו כהלוואה שה' הפקיד בידי האדם במטרה מפורשת שיעביר אותה לנזקקים. בין כך ובין כך, מובטח לתורם כי וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם־לוֹ, וה' יחזיר לו את חובו באהבה ובתוספת שכר על עצם הנתינה. תשלום זה פועל במידה כנגד מידה, וכשם שהאדם החיה את העני, כך ה' יציל אותו ממוות בעת חולי ויברך את עסקיו.
משלי, פרק י״ט, פסוק י״ז
מַלְוֵ֣ה יְ֭הֹוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.