אופיו ועתידו של האדם ניכרים לרוב כבר מילדותו. מתוך התבוננות במעלליו, שהם תכונותיו השורשיות ומעשיו הכלליים, יתנכר נער וניתן לזהות את טיבו האמיתי. היכרות זו חושפת אם זך ונקי מחטא ואם ישר פעלו, כלומר אם מעשהו הנקודתי אכן נובע ממניע טהור ונטול עקמומיות. עם זאת, הפועל יתנכר יכול להתפרש גם כהסתרה, המזהירה שצעירים מסוגלים להסוות כוונות רעות תחת חזות תמימה, או לחלופין להפגין בגרות יוצאת דופן לגילם. המילה גם מדגישה שלעיתים מתרחש היפוך, והתנהגות הנעורים מציגה את ההפך הגמור ממי שיהיה האדם בבגרותו.
משלי, פרק כ׳, פסוק י״א
גַּ֣ם בְּ֭מַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָ֑עַר אִם־זַ֖ךְ וְאִם־יָשָׁ֣ר פׇּעֳלֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.