משלי, פרק כ׳, פסוק כ״ח

הנהגה שלטונית יציבה מבוססת על איזון בין שורת הדין לבין מידת הרחמים, ולכן חֶסֶד וֶאֱמֶת יחדיו יִצְּרוּ, כלומר ישמרו ויגנו, על כל מֶלֶךְ. בזכות שילוב זה העם אוהב את מנהיגו ומשמש בעצמו כשומר ראשו, ללא צורך בכוח הזרוע. אף על פי ששתי המידות נחוצות, המלך וְסָעַד, כלומר יתמוך ויבסס, את שלטונו דווקא בַּחֶסֶד, משום שכִּסְאוֹ מסמל את המשפט הקפדני שאינו יכול להתקיים לאורך זמן ללא פשרה. במישור האישי, השכל משול למלך שעליו לנהוג בהטבה וברחמים כלפי גופו ולהימנע מסיגופים, כדי שהגוף יהיה בריא וישרת אותו מאהבה.