אדם המגלה כפיות טובה קיצונית כלפי הוריו, שותפיו של ה' ביצירתו, חותר תחת יסודות המוסר והכרת הטוב. בשל כך, אדם מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, בין אם מתוך תאוות ירושה ובין אם מתוך ייאוש מהחיים, ממיט על עצמו חורבן. בעולם הזה ייכבה ויִדְעַךְ נֵרוֹ, כלומר תסור מעליו השגחת ה' והוא ייוותר ללא אור ותקווה בעת צרה. העונש הסופי והנצחי שמור לנשמתו לאחר המוות, אז היא תיכרת באפלה מוחלטת של בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ, עונש שאין ממנו דרך חזרה וללא יכולת לחזור בתשובה.
משלי, פרק כ׳, פסוק כ׳
מְ֭קַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֝ר֗וֹ (באישון) [בֶּאֱשׁ֥וּן] חֹֽשֶׁךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.