רכוש, חכמה או נַחֲלָה המגיעים לאדם בָּרִאשׁוֹנָה במהירות, בקלות וללא מאמץ, אינם מחזיקים מעמד לאורך זמן. המילה מְבֹהֶלֶת מתארת את החיפזון שבהשגת הדבר, בעוד כתיבתה באות חי"ת, מבחלת, מלמדת על גועל, שכן הישג שבא בדרך פסולה נמאס לפני ה'. מכיוון שהאדם לא עמל עבור קניינו הוא נוטה לבזבזו, להתגאות ולמשוך עין הרע, ולכן וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ. חוסר הברכה שבפזיזות ניכר בנחלת בני גד וראובן שגלו ראשונים, וכן בלימוד מהיר ושטחי שאינו מתיישב בלב. במקרה שרכוש קל זה נגזל, על האדם להימנע מנקמה ולשים את מבטחו בה' שישלח לו רווח והצלה.
משלי, פרק כ׳, פסוק כ״א
נַ֭חֲלָה (מבחלת) [מְבֹהֶ֣לֶת] בָּרִאשׁוֹנָ֑ה וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ לֹ֣א תְבֹרָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.