משלי, פרק כ׳, פסוק י״ז

Proverbs 20:17Sefaria

עָרֵ֣ב לָ֭אִישׁ לֶ֣חֶם שָׁ֑קֶר וְ֝אַחַ֗ר יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ חָצָֽץ׃

הישגים המושגים בקלות דרך רמייה, גזל או עדות שקר מעניקים לאדם סיפוק מידי, שכן בתחילה אותו לֶחֶם שָׁקֶר הוא עָרֵב, כלומר מתוק ונעים לחיך. אולם מתיקות זו, המאפיינת גם את ההנאה הזמנית שבניאוף או את ניצול מי שערב להלוואה, חולפת לבסוף וְאַחַר יִמָּלֵא־פִיהוּ חָצָץ. במקום לשבוע החוטא שובר את שיניו על אבנים קטנות ושברי חרס, כביטוי לעונש מידי ה' ואובדן העושר, או ברובד הרוחני – לאמונות כפירה שנדמות כחכמה אך בסוף ממיתות את הנפש.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.