משלי, פרק כ״ז, פסוק ט׳

יצא לכם פעם להיכנס לחדר ולהריח ריח כל כך טוב, שמיד העלה לכם חיוך על הפנים? שלמה המלך מספר לנו על דברים שעושים לנו טוב על הלב. הוא מזכיר שֶׁמֶן, שיכול להיות שמן מיוחד עם ריח נפלא או כזה שנותן אור נעים וזך, יחד עם וּקְטֹרֶת, שהיא עשן של בשמים ועצים מיוחדים שמפיצים ריח נהדר באוויר. הריחות הטובים האלה מגיעים אלינו מבחוץ, מעוררים אותנו וגורמים לנו לשמחה גדולה. אבל אז מתגלה לנו סוד, שיש משהו שמשמח אותנו בדיוק כמו הריחות האלה, וזהו וּמֶתֶק רֵעֵהוּ. זו המתיקות והנעימות שאנחנו מרגישים כשיש לנו חבר אמת שאפשר לדבר איתו, לחלוק איתו סוד או לקבל ממנו עצה טובה. לפעמים אנחנו מנסים לפתור בעיות לגמרי לבד, אבל הפסוק מלמד אותנו שעצה טובה וחמה שמגיעה מחבר, מועילה הרבה יותר מֵעֲצַת נָפֶשׁ, שזו העצה שאנחנו נותנים לעצמנו מתוך המחשבות שלנו בלבד. כשאנחנו מחברים את מה שאנחנו חושבים יחד עם העצה של החבר, הפתרון שלנו הופך להיות הרבה יותר טוב ומושלם.