משלי, פרק כ״ז, פסוק ט׳

Proverbs 27:9Sefaria

שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵעֲצַת־נָֽפֶשׁ׃

הנאות חושיות המגיעות אל האדם מבחוץ, כמו משיחת שֶׁמֶן ריחני והרחת עשן בשמים של וּקְטֹרֶת, מעוררות את הנפש וגורמות למצב בו דבר זה יְשַׂמַּח לֵב. בדומה להשפעה זו, כך פועל וּמֶתֶק רֵעֵהוּ, שהוא הנועם שבעצה טובה או בשיחה כנה עם חבר. התייעצות עם הזולת משלימה את האדם ומועילה לו יותר מאשר הסתמכות בלעדית על מחשבתו הפנימית ועל מֵעֲצַת נָפֶשׁ שלו. מתיקות החברות נובעת מכך שהדברים נאמרים באהבה מעומק הנפש, והיא אף מסייעת לאדם לכוון את מעשיו לה' במקום להיגרר אחר תאוותיו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.