יצא לכם פעם להרגיש כעס כל כך גדול, עד שהרגשתם שאתם עומדים להתפוצץ? שלמה המלך מלמד אותנו על הרגשות החזקים האלה ומסביר שיש סוגים שונים של כעס. הוא קורא לכעס שנשאר עמוק בתוך הלב חֵמָה. הכעס הזה עלול להביא לידי אַכְזְרִיּוּת, כי כשמישהו כועס כל כך מבפנים, הוא שוכח לרחם על מי שהכעיס אותו. סוג אחר של כעס נקרא אָף, וזהו כעס שמתפרץ החוצה. המילה וְשֶׁטֶף מזכירה לנו שהכעס הזה דומה לשיטפון חזק של מים שסוחף ומשחית כל מה שעומד בדרכו.
אבל אז מגיעה השאלה הגדולה: וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה? מתברר שיש רגש אחד חזק ומסוכן הרבה יותר מכל סוגי הכעס, וזו הקנאה. למה הקנאה כל כך קשה? כי כשאנחנו כועסים, זה בדרך כלל בגלל שמישהו פגע בנו. אבל כשאנחנו מקנאים, אנחנו בעצם מצטערים רק בגלל שלמישהו אחר יש משהו טוב. הקנאה כל כך מבלבלת, עד שאדם שמקנא עלול אפילו להסכים שיהיה לו עצמו רע, ובלבד שלחבר שלו יהיה עוד יותר רע. הקנאה היא בעצם השורש שממנו מתחילים כל הכעסים, והיא משלבת בתוכה גם את האכזריות וגם את ההתפרצות.
כדי להבין עד כמה קשה להתמודד עם קנאה, אפשר להסתכל על משה רבנו. משה הצליח לעצור בתפילתו את הכעס הגדול של ה' ולהציל את עם ישראל כשהם חטאו בחטא העגל. אבל אפילו למשה הגדול והצדיק היה קשה מאוד לשאת את תחושת הקנאה כאשר הוא נאלץ להעביר את ההנהגה ליהושע בן נון. זה מלמד אותנו עד כמה חשוב להיזהר מהקנאה ולשמוח באמת בטוב שיש לנו ולחברים שלנו.