משלי, פרק ל׳, פסוק י״ט

ארבעת פלאי הבריאה חולקים תעלומה משותפת של פעולות שאינן מותירות עקבות או סימן מוחשי, לצד הפלא שביכולת הניווט של יצורים אלו במרחבים עצומים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם תמוהה שכן העוף הכבד אינו מותיר שובל באוויר, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי־צוּר נעשית ללא רגליים על סלע קשה ואינה משאירה סימן, ונתיבה של דֶּרֶךְ־אֳנִיָּה בְלֶב־יָם, המבטא את עומקו וחוזקו של הים, נעלם מיד כשהמים שבים לאיתנם. התעלומה הרביעית, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה, מתארת בלשון נקייה יחסי אישות עם אישה צעירה שאינה בתולה. מעשה חטא זה נעשה בסתר ללא חותם גופני שיוכיח אותו, והוא מעורר תהייה כיצד האדם חוטא מבלי לחשוש מפני ה', וכן חידה על עצם מהותו של הקשר הזוגי.