משלי, פרק ל׳, פסוק כ״ח

השְׂמָמִית, המזוהה לרוב כעכביש או כחיה פיקחת אחרת, היא בריה קטנה אשר בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ, כלומר נעזרת בכפיה כדי לארוג רשתות ולטפס על קירות. למרות חולשתה, וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ, מצליחה לחדור אל הארמונות המפוארים ביותר, וניזונה רק ממה שלכדה בעמלה מבלי ליהנות ממעדני המקום, כסמל להסתפקות במועט וליגיע כפיים. במישור הרעיוני, חדירתה להיכל מסמלת שאיפה חיובית ותעוזה מחשבתית להתקרב אל היכלו של ה' ולחקור את האמת. עם זאת, היא משמשת גם אזהרה מפני גאווה של אדם הנשען על שכלו בלבד ומתפתה לחומריות, שכן הוא משול לעכביש הבונה קורים דלים וארעיים בתוך ארמון נשגב, אשליה שסופה להיהרס.