קרה לכם פעם שהיה לכם קשה לעשות את הדבר הנכון, למרות שידעתם בדיוק מה כדאי לעשות? שלמה המלך מספר לנו על אבא או מורה שאוהב את התלמיד שלו מאוד, ורוצה להדריך אותו בדרך הטובה ביותר. המורה הזה מלמד בשתי דרכים. קודם כל, וַיֹּרֵנִי – הוא נותן דוגמה אישית ומראה במעשים שלו איך צריך להתנהג. בנוסף, וַיֹּאמֶר לִי – הוא גם מסביר את הדברים במילים ברורות.
הוא מבקש מהתלמיד: יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ. הלב שלנו לפעמים קופץ ממקום למקום ומתחשק לו כל מיני דברים שעלולים להרחיק אותנו מהדרך הנכונה. לכן, המורה מבקש שדברי החכמה שלו יהיו כמו משענת חזקה שתתמוך בלב, כדי שיישאר יציב ולא ילך לאיבוד.
בסוף הדברים, המורה אומר: שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה. הוא מסביר שצריך לקיים את המצוות של ה׳ פשוט כי ככה הוא ציווה, אפילו אם אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה. ומה קורה כששומרים על המצוות? המילה וֶחְיֵה מגלה לנו שהתוצאה היא לחיות חיים טובים, שלמים ושמחים בעולם הזה, וגם לזכות לחיים נצחיים בעולם הבא.