פיתויי החטא והשקר נושאים עמם כוח הרסני, שכן האישה המפתה הִפִּילָה לאבדון קורבנות רַבִּים שחשבו בטעות כי הם חסינים מהסכנה. אותם נופלים הפכו להיות חֲלָלִים, כלומר הרוגים שסיימו את חייהם בעקבות אלימות, נקמה או ענישה. הכתוב מזהיר כי וַעֲצֻמִים כׇּל־הֲרֻגֶיהָ, שכן לא מדובר רק במספר עצום של קורבנות, אלא גם באנשים גדולים ואף גיבורים בתורה וביראת ה'. אותם חכמים בטחו בכוחם וביכולתם להתקרב לפיתוי מבלי להיפגע, אך לבסוף שילמו על כך בחייהם. מכאן עולה החובה להתרחק לחלוטין מן החטא ומהאשליה שאפשר לשלוט בו.
משלי, פרק ז׳, פסוק כ״ו
כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כׇּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.