האישה המפתה הִטַּתּוּ, כלומר הצליחה להטות בהדרגה את דעתו של הנער אליה למרות התנגדותו הראשונית. היא עשתה זאת בְּרֹב לִקְחָהּ, באמצעות דברי שכנוע מתוקים שלוקחים את הלב, מיומנות רבה באמנות הפיתוי, ואף מגע פיזי שנועד לגרום לו להתבייש לעזוב. לאחר שלכדה את תשומת ליבו, היא השתמשה בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ, בדיבור חלקלק המבטיח שהמעשה בטוח, וכך תַּדִּיחֶנּוּ ותסיט אותו לחלוטין מדרך הישר אל עבר החטא. תהליך הידרדרות זה משמש גם כמשל לאדם ששכלו חלש, הנכנע בקלות לתאוות החומר ומאבד את יכולת ההבחנה בין טוב לרע.
משלי, פרק ז׳, פסוק כ״א
הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.