משלי, פרק ז׳, פסוק כ״א

קרה לכם פעם שמישהו ניסה לשכנע אתכם לעשות משהו שידעתם שהוא לא בסדר, ובהתחלה ממש לא רציתם, אבל לאט לאט הוא הצליח לשנות את דעתכם? שלמה המלך מסביר לנו שככה בדיוק עובד פיתוי. אנחנו לא נכנעים אליו בבת אחת, אלא מדובר בתהליך שקורה צעד אחר צעד. בהתחלה, המילה הִטַּתּוּ מתארת את הפעולה הראשונה שבה מזיזים קצת את תשומת הלב של הנער וגורמים לו בכלל להקשיב. זה נעשה בעזרת לִקְחָהּ, כלומר מילים מתוקות ודברי שכנוע שפשוט "לוקחים" את הלב. הפיתוי ממשיך לדבר בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ, שזה אומר דיבור חלקלק שגורם למעשה הרע להיראות פתאום ממש בטוח ורגיל. רק אחרי שהנער כבר הקשיב והתחיל להשתכנע, מגיע השלב שבו הפיתוי תַּדִּיחֶנּוּ, כלומר דוחה ומזיז אותו לגמרי מהדרך הישרה והטובה אל עבר המעשה הלא טוב. בעצם, הסיפור הזה הוא משל למאבק שיש לכל אחד מאיתנו בתוך הלב. הנער מסמל את השכל שלנו כשהוא עדיין חלש, והאישה המפתה מסמלת את כל הרצונות והדברים הלא טובים שמושכים אותנו. כשהשכל שלנו לא מספיק חזק, קל מאוד להשתכנע מהם, להתבלבל בין טוב לרע, ולעזוב את הדרך הנכונה.