האישה המפתה פונה אל הנער בתיאור ציורי של משכבה, במטרה ללכוד אותו ברשתה. היא מתארת את הפאר והנוחות שהכינה עבורו, תוך שימוש בטקטיקה פסיכולוגית עדינה; היא אינה מציעה לו בגלוי לחטוא עמה, אלא מציעה לו בתעוזה מקום מנוחה מהודר לישון בו מעט, בתקווה שהדבר יפתה אותו להישאר בביתה [אלשיך, מלבי"ם].
היא מכריזה מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, כלומר, קישטתי והצעתי את מיטתי. הפרשנים מסבירים כי עַרְשִׂי היא המיטה עצמה, שלרוב הייתה עשויה מקורות עץ ארז או עצים אחרים [רלב"ג, מצודת ציון]. באשר למילה מַרְבַדִּים, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בכיסויי מיטה, מצעים נאים, שמיכות או בגדי נוי שנועדו לפאר את המיטה. עם זאת, יש המפרשים כי אלו הם תכשיטים ועיטורים המקיפים את המשכב [מלבי"ם], או אף מסכים ווילונות הנתלים סביב המיטות [עמנואל הרומי].
בהמשך היא מתארת את המיטה כחֲטֻבוֹת. מילה זו זוכה לשני כיווני פירוש עיקריים. הגישה הראשונה קושרת את המילה למלאכת חטיבת העצים, ומסבירה כי קורות העץ וזוויות המיטה מנוסרות, מעוצבות ומגולפות ביושר ובאמנות, עד כדי דמיון לתבנית של היכל [אבן עזרא, רלב"ג, מצודת ציון, מלבי"ם, מצודת דוד]. הגישה השנייה מתייחסת לבדים עצמם, ומפרשת כי הם גזורים ותפורים היטב [ביאור שטיינזלץ], או שהמילה מבטאת שבח ורוממות, המעידה על יוקרתם של הבדים [רש"י, עמנואל הרומי].
את המיטה המפוארת משלימים אֵטוּן מִצְרָיִם. הפרשנים מסכימים כי המילה אֵטוּן משמעותה מיתרים וחבלים, בהתבסס על תרגום המילה לארמית בתורה. אלו הם חבלים העשויים מחוטי פשתן נקי, מעולה ויוקרתי ביותר שיובא ממצרים, שהייתה מפורסמת בטיב הפשתן שלה [רש"י, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מיתרי פשתן אלו שימשו כדי לסרוג את בסיס המיטה, או כדי לקשור ולחבר את המצעים והמסכים המהודרים אל מסגרת העץ המגולפת [רלב"ג, מצודת דוד, עמנואל הרומי].