האישה הזרה ממשיכה לפתות את קורבנה ולהרגיע אותו שאין סכנה שבעלה ישוב לפתע ממסע העסקים הרחוק. היא מציינת כי צְרוֹר־הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, כלומר צרור קשור של כסף להוצאות הדרך, וכיוון שייקח לו זמן רב לקנות סחורות בכל הסכום הוא צפוי להתעכב. יש המסבירים שהדגשת הכסף נועדה ליצור מצג שווא לפיו הבעל השאיר לה את הזהב מתוך אהבה, ובכך היא מנסה להסתיר את בוגדנותה. לבסוף היא מבטיחה כי רק לְיוֹם הַכֵּסֶא, מועד קבוע וידוע מראש כמו ראש חודש שבו הירח מתכסה או יום חג, הבעל יָבֹא בֵיתוֹ, ולכן עומד לרשותם פנאי רב באין מפריע.
משלי, פרק ז׳, פסוק כ׳
צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.