הצעיר חסר התבונה מבקש את חסות החשיכה כדי להסתיר את מעשיו, תוך שהוא עובר תהליך של הידרדרות מוסרית הדרגתית. הכתוב משרטט את התקדמות שעות החשכה, החל מזמן הדמדומים שנקרא בְּנֶשֶׁף, ומוגדר כבְּעֶרֶב יוֹם כדי להבדילו מעלות השחר או לשם הדגשה מליצית. בשעה מוקדמת זו הצעיר פונה לדרכו, וככל שנוקפות השעות הוא צועד אל עבר החטא עד לזמן של בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. בשלב זה של שחרות הלילה המוחלטת איש אינו רואה אותו, יצריו בוערים והמעשים האסורים יוצאים אל הפועל. ריבוי ביטויי החושך מסמל את דרכם של חסרי המוסר הנמשכים אחר החומר, בניגוד גמור לאנשי החכמה שדרכם מוארת.
משלי, פרק ז׳, פסוק ט׳
בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.