השלמות הרוחנית דורשת מהאדם לפתח קשר של אהבה וקרבה מתמדת עם התורה. עליו לפנות לַחָכְמָה שניתנה מאת ה' באמירה אֲחֹתִי אָתְּ, המבטאת חיבור טבעי ואינטימי. לעומת זאת, וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא, שכן ההבנה האנושית והחכמות החיצוניות משולות לקרוב משפחה מוכר שבוחרים להיעזר בו כדי להגיע אל התכלית. דימויים אלו מזכירים ללומד לשמור על ענווה, שכן על אף אהבתו לתורה הוא אינו הופך לבעליה, אלא נותר בבחינת מֹדָע בלבד המכיר בכך שתמיד יישארו בה עומקים שטרם השיג.
משלי, פרק ז׳, פסוק ד׳
אֱמֹ֣ר לַ֭חׇכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.