האישה המפתה מרגיעה את הצעיר כדי שיוכלו לחטוא בבטחה וללא חשש מזעמו של בעלה. תחילה היא מסירה את הפחד המיידי מנוכחותו ומציינת כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, וכדי לבטל את החשש שמא ישוב לפתע היא מוסיפה כי הוא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק, כלומר נמצא במרחק פיזי רב או שיצא לדרכו כבר מזמן. בחירתה לכנותו במילה הסתמית הָאִישׁ ולא "בעלי" מעידה על ניתוקה ממנו, שכן בשעת חטאה הוא אינו נחשב בעיניה לדבר. ברובד נוסף, דמותו של הָאִישׁ מסמלת את ה' אשר סילק את שכינתו מביתו ונתן את כל הטוב לעובדי אלילים.
משלי, פרק ז׳, פסוק י״ט
כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.