אהבת העמים אל המלך, או לחלופין שלטונו העולמי הרחב, נובעים ממעשיו הצודקים, כִּי יַצִּיל את החלשים והעשוקים. הוא נחלץ לעזרתו של אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, אדם חסר כול הזועק לעזרה ממר נפשו, וכן דואג להציל גם כל דל וְעָנִי רגיל. לצד ההבנה הפשוטה, יש הרואים בכך משל מדיני ולפיו המלך פורש חסות על מלך חלש ומצילו מיד מלך חזק ממנו. כאשר החלש ניצב לבדו וְאֵין עֹזֵר לוֹ, המלך אינו מסתפק בשליחת שופטים או פקידים, אלא מתערב ופועל להושיעו בעצמו.
תהלים, פרק ע״ב, פסוק י״ב
כִּֽי־יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.