מיד בבוקר מיהר בועז לקיים את הבטחתו לרות, ולכן וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר ששימש כמקום המשפט, ומתוקף סמכותו כראש הסנהדרין וַיֵּשֶׁב שָׁם. בהשגחה מדויקת של ה' התרחשה הפתעה ווְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר במקום בדיוק באותו הרגע. בועז קרא לו לסטות משגרתו ולהתיישב בפומבי כדי למנוע ממנו להתחמק ממעשה הגאולה, ואמר לו סוּרָה שְׁבָה־פֹּה. הוא פנה אליו בכינוי פְּלֹנִי אַלְמֹנִי, המבטא אדם נעלם וחסר שם, הן לגנאי על שסירב לבסוף לגאול, והן משום שהיה "אילם" וריק מתורה שלא ידע כי מותר לשאת אישה מואבייה. כינוי זה גם רמז לו לשתוק ולהמתין עד שיתאספו שאר הזקנים, ואכן הגואל נענה לקריאה, וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב.
רות, פרק ד׳, פסוק א׳
וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁ֘עַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.