רות, פרק ד׳, פסוק ח׳

העברת זכות הגאולה דורשת מעשה קניין סמלי ורשמי, שכן סדר הקדימויות בין קרובי המשפחה הוא מוחלט. כאשר הגואל אומר קְנֵה־לָךְ, הוא למעשה מוותר על זכותו וקורא לבועז לעמוד במקומו מבחינה משפטית. כדי לסיים את העסקה באופן סופי מתבצעת הפעולה של וַיִּשְׁלֹף נַעֲלוֹ, שהיא מעין קניין חליפין שבו חפץ עובר מיד ליד כדי להחיל את העברת הזכויות. הדעה המרכזית היא שבועז שלף את נעלו ונתן אותה לגואל כדי לקנות את הזכות, אך יש הסבורים שהגואל הוא שמסר את נעלו לבועז כסמל להעברת הגאולה. הנעל נבחרה לפעולה זו משום שניתן להסירה בציבור מבלי להישאר ערום, והיא הושבה לבעליה מיד לאחר ביצוע הקניין.