שיר השירים, פרק ב׳, פסוק י׳

תארו לעצמכם שמישהו שאתם מאוד אוהבים קורא לכם בהתרגשות לבוא איתו, כי הוא רוצה לקחת אתכם למקום נפלא וחדש. זה בדיוק מה שקורה כאן. ה' פונה לעם ישראל, ממש כמו חבר אוהב שקורא לאהובתו לצאת לדרך. בהתחלה הוא קורא לה בקול רם מרחוק, וזה הפירוש של המילים עָנָה דוֹדִי, ולאחר מכן הוא מתקרב אליה ומדבר בצורה אישית וקרובה יותר, כמו שכתוב וְאָמַר לִי. הוא מבקש ממנה קוּמִי לָךְ, כלומר קומי ועזבי את המקום שבו את נמצאת, כי המסע הזה הוא לטובתך ולשמחתך. ה' בעצם מבקש מעם ישראל להתעורר, לעשות מעשים טובים ולהתכונן ליציאה ממצרים. הוא פונה אליה בשמות חיבה מיוחדים: המילה רַעְיָתִי פירושה חברה קרובה, והמילה יָפָתִי מראה כמה הוא אוהב אותה בזכות הלב הטוב והמעשים היפים שלה. בסוף הוא אומר לה וּלְכִי־לָךְ, שזו בקשה לצאת מהקושי בלי שום פחד, וללכת בביטחון אחרי ה'.