אהובה המותשת מרוב געגועים עזים מבקשת מסביבתה סיוע והקלה לחולשתה. היא קוראת סַמְּכוּנִי, כלומר תמכו בי וחזקו אותי באמצעות בָּאֲשִׁישׁוֹת שהם כדי יין או מאכלים מענבים, ומבקשת רַפְּדוּנִי, הציעו סביבי מצע נוח המוקף בַּתַּפּוּחִים שריחם הרענן ישיב את רוחה. משענת זו נחוצה לה כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, שכן עוצמת החשק מחלישה את הלב. צימאון זה משקף גם את כמיהתה העזה של כנסת ישראל לה' בגלות, ואת הצורך שלה להישען על יסודות התורה כדי לרכך ולהכיל את האור האלוהי שאליו היא נכספת.
שיר השירים, פרק ב׳, פסוק ה׳
סַמְּכ֙וּנִי֙ בָּאֲשִׁישׁ֔וֹת רַפְּד֖וּנִי בַּתַּפּוּחִ֑ים כִּי־חוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.