עמידתנו מול ה' לאחר חטאינו אינה נשענת על זכויותינו, שכן אנו מודים כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ וחטאנו במזיד מתוך מרד של ממש ולא בטעות. מכיוון שאיבדנו כל זכות אישית ועל פי הדין היינו ראויים לאבדון, מידות הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת מסורות ונמצאות אך ורק בידי לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, ובלעדיהן לא יכולנו להמשיך להתקיים. במצב זה כל שנותר לנו הוא לבקש את רחמי ה', הסולח למען כבוד שמו. יתרה מכך, עצם נכונותו של ה' לסלוח אפילו על מרד כה חמור היא זו שמוכיחה ומפרסמת בעולם את עוצמת רחמיו הייחודית.
דניאל, פרק ט׳, פסוק ט׳
לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִח֑וֹת כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.