דניאל עובר מבקשה כללית על העם לזעקה אישית, ומבקש שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תַּחֲנוּנָיו בתקווה שה' לא ידחה את תפילתו גם אם לישראל אין זכויות. מוקד תחינתו הוא וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, כלומר להפנות פנים מאירות ושמחות אל המקדש החרב, ששרוי כעת בחושך ובהסתר פנים בגלל החטאים. מכיוון שהשכינה מעולם לא עזבה את המקום אלא שרויה בו בעצב, הבקשה היא לחדש שם את השמחה לְמַעַן אֲדֹנָי, כלומר למען ה' עצמו. טענה זו נועדה למנוע חילול השם בעיני הגויים שעלולים לפרש את החורבן כחולשה אלוהית, וכן למען כבוד השכינה שאין זה ראוי לה לשכון בבית חרב.
דניאל, פרק ט׳, פסוק י״ז
וְעַתָּ֣ה ׀ שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.