בעיצומה של פנייה נרגשת לשמים, התשובה מגיעה במהירות, עוד בטרם מסתיימות המילים. המפגש השמימי מתרחש בדיוק כאשר דניאל מסיים מחזור שלם של תפילה, וידוי ותחנונים, ומיד עם תחילתו של מחזור תפילה נוסף, מופיע מולו השליח [מלבי"ם].
ועוד אני מדבר בתפלה מתאר את הרגע המדויק שבו דניאל עדיין שקוע בדיבורו [מצודת דוד]. הדמות שנגלית אליו היא והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה, כלומר המלאך גבריאל המופיע בדמות אדם [ביאור שטיינזלץ]. הציון "בתחילה" מפנה להתגלות נבואית קודמת שאירעה בימי המלך בלשאצר [רש"י]. ליתר דיוק, מדובר במראה הנבואי משנתו השלישית של בלשאצר, שכן ההתגלות בשנתו הראשונה הייתה בחלום ולא בחזון ברור [מצודת דוד].
הביטוי מועף ביעף מתאר את אופן הגעתו של המלאך, והפרשנים מציגים לו מספר רבדים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בלשון של תעופה, פריחה מהירה וטיסה מן השמים אל דניאל. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה "ביעף" מלשון עייפות, ומסבירים כי המלאך כביכול התעייף מרוב המרוצה המהירה אליו [אבן עזרא]. מעבר לתיאור התנועה, כפילות הלשון מרמזת על תהליך רוחני: המלאך ביצע שתי עפיפות – תחילה עף למעלה כדי לקבל את השפע הרוחני מהמלאך מיכאל שמעליו, ולאחר מכן עף למטה כדי להשפיע את הנבואה על דניאל [מלבי"ם]. עצם התעופה מסמלת את העברת השפע, המגיע אל דניאל ברגע שהמלאך מבין את תפילתו [יוסף אבן יחיא].
המלאך נוגע אלי, כלומר מגיע וניגש אל דניאל, כעת מנחת ערב. זמן זה מכוון לשעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים ותשורת הערב [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון]. עיתוי זה אינו מקרי; דניאל העביר את כל יומו בצום, בבכי ובתפילה, ורק לעת ערב זכה להגעת המלאך ולמענה המיוחל [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. מבחינת נוסח הפסוק, יש שציינו מסורות או הגהות שהציעו לקרוא במילה זו "בעת" באות בי"ת, אך הספרים המדויקים והאמינים שומרים על הנוסח המקורי באות כ"ף [מנחת שי].