הפנייה וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ פותחת בקשה לסליחה ווידוי על חטאים במעשה ובמחשבה, תוך הישענות על תקדים העבר שבו הישועה לא נבעה מזכויות העם. התיאור אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת־עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה מלמד שהכוח נדרש כדי להתגבר על מידת הדין ולגאול את ישראל ברחמים, אף שהיו חוטאים כמצרים. דרך הגאולה וַתַּעַשׂ־לְךָ שֵׁם, כלומר התפרסמת בעמים לנצח, ופרסום זה נמשך כַּיּוֹם הַזֶּה בניסים שנעשים בגלות. מתוך כך, סיום הפסוק חָטָאנוּ רָשָֽׁעְנוּ משמש כטענה כלפי שמיים: כשם שגאלת אותנו בעבר למען שמך ולמרות חטאינו, כך ראוי שתושיע אותנו עתה.
דניאל, פרק ט׳, פסוק ט״ו
וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הוֹצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.