דניאל, פרק ט׳, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שרציתם לבקש עזרה ממישהו, אבל ידעתם שבעצם לא ממש מגיע לכם שיעזרו לכם? איך בכל זאת מבקשים? דניאל עומד ומתפלל אל ה', והוא מוצא דרך חכמה ומרגשת לבקש רחמים על עם ישראל. הוא מזכיר לה' את יציאת מצרים, ומסביר שגם אז בני ישראל לא היו מושלמים ואפילו חטאו. למרות זאת, ה' בחר להציל אותם בְּיָד חֲזָקָה. הכוונה כאן אינה לכוח שנועד לנצח את פרעה או את הצבא שלו, אלא לכוח עצום של רחמים. ה' התגבר על כך שלעם ישראל לא היו מספיק זכויות, והחליט להושיע אותם בכל זאת. בזכות הגאולה המופלאה הזו נאמר על ה' וַתַּעַשׂ־לְךָ שֵׁם, כלומר הוא התפרסם וגדולתו נודעה בכל העולם. דניאל מוסיף שהפרסום הזה נמשך ממש כַּיּוֹם הַזֶּה, כי ה' ממשיך לעשות ניסים מפורסמים ולהציל את עמו גם עכשיו, כשהם נמצאים בגלות. לכן, כשדניאל מסיים ואומר חָטָאנוּ רָשָֽׁעְנוּ, זה לא סתם וידוי על טעויות. הוא בעצם אומר: ה', אנחנו מודים שעשינו מעשים לא טובים, אבל בדיוק כמו שהצלת אותנו ממצרים רק למען השם הגדול שלך ולמרות שלא היינו ראויים לכך, אנא תושיע אותנו גם עכשיו.