דניאל, פרק ט׳, פסוק ו׳

תחשבו על מצב שבו מזהירים אתכם שוב ושוב מפני משהו, אבל אתם מחליטים לא להקשיב. זה בדיוק מה שעשה העם. בגלל זה, הם לא יכלו להגיד אחר כך שהם חטאו בטעות או בגלל שהם פשוט לא ידעו. ה׳ שלח אליהם נביאי אמת אמיצים שלא התחבאו, אלא עמדו מול כולם והשמיעו את האזהרות בקול רם ובלי פחד. הנביאים האלה דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ, כלומר, הם הגיעו כשליחים של ה׳. וכשמישהו לא מקשיב לשליח של המלך, זה בדיוק כאילו הוא מורד במלך עצמו! הנביאים העבירו את המסר לכל סוגי האנשים בחברה, בלי יוצא מן הכלל. הם עמדו מול האנשים הכי חזקים וחשובים, מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ, וגם מול וַאֲבֹתֵינוּ, שהם זקני העם והמנהיגים הוותיקים. הם פנו אפילו וְאֶל כָּל עַם הָאָרֶץ, כלומר אל כל ההמון והאנשים הפשוטים. כך כולם ידעו את האמת, מהמלך ועד אחרון האנשים, ואף אחד לא יכול היה להגיד שלא שמע את האזהרה.