דברים, פרק י״א, פסוק א׳

הקשר אל ה' מושתת על אהבה טהורה שאינה נובעת מציפייה לשכר או מפחד, והיא המניע הטבעי והמרכזי לעשיית רצונו. מתוך כך, וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ אינו רק רגש מופשט אלא קריאה להתמסרות מעשית, שבה וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ משמעו לשמור אמונים לתורה כפיקדון יקר, להציב סייגים מפני החטא, או לחקות את מידותיו בהגנה על החלשים בחברה. הפירוט של וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו מדגיש את השוויון המוחלט בין כל סוגי ההלכות, וכולל בתוכו לימוד שכלי, קיום אישי וערבות הדדית לדאוג שגם אחרים יקיימו את התורה. מחויבות מקיפה זו נדרשת כָּל הַיָּמִים, באופן רציף ונצחי, חובה הכוללת בתוכה גם את חינוך הילדים כדי להבטיח את המשכיות הדרך לדורות הבאים.