דברים, פרק י״א, פסוק י״ח

עבודת ה' דורשת הפנמה רוחנית המיתרגמת לעשייה פיזית בחיי היום יום. הדרישה וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם משמעותה התבוננות מתמדת במצוות, שעבוד הרצונות לה' ונכונות למסירות נפש. הפנמה זו מושלמת על ידי פעולה גשמית: וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. התפילין נכרכות על הזרוע כנגד הלב, ומונחות כתכשיט בולט, לְטוֹטָפֹת, על המצח כנגד המוח, כדי לעורר את הזיכרון הרוחני ולשמור על האדם מפני פיתויי הלב והעיניים. קיום מצוות אישיות אלו נדרש גם בזמן גלות, כעין תזכורת המבטאת את המשך הקשר עם ה' ואת הציפייה לשוב לארץ ישראל.