מיד עם המעבר לארץ ישראל, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, נדרש העם לקיים טקס פומבי ומיידי שבו יקבל עליו את התורה בשבועה, כדי לזכור את מחויבותו הרוחנית לפני שישקע בשגרת החיים החומרית. הציווי וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה מופנה לכלל העם אך מבוצע בדיבור על ידי הלוויים שעמדו בעמק, בעוד מחצית מהשבטים עמדו עַל הַר גְּרִזִים ומחציתם עַל הַר עֵיבָל. הלוויים קראו את הברכות והקללות לסירוגין תוך הפניית פניהם להר המתאים, ועניית ה"אמן" של העם נחשבה כאילו הגו את הדברים בעצמם. הניגוד בין הר גריזים הפורה והירוק לבין הר עיבל הצחיח והשומם המחיש לישראל כי חרף תנאי הטבע הזהים של ההרים הסמוכים, הברכה והקללה תלויות אך ורק בבחירה המוסרית ובשמירת מצוות ה'.
דברים, פרק י״א, פסוק כ״ט
פרשת ראה
וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.