דברים, פרק י״א, פסוק ל׳

לקראת הסתלקות עמוד הענן, משה מספק לעם סימני דרך מובהקים, הֲלֹא הֵמָּה, אל הר גריזים והר עיבל שהיו מוכרים להם עוד מימי אברהם. הוא מנחה אותם להתקדם לעומק הארץ, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, ולצעוד מרחק רב, אַחֲרֵי, בקו ישר מערבה אל מקום שקיעת השמש, דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. המסלול עובר באזור המישור, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה, הדרכה המכוונת אותם ללכת בדרכים כבושות ובטוחות, וכן קוראת להם לאמץ מבחינה רוחנית את דרך האמצע המתונה המתרחקת מגאווה. התחנה הסופית ממוקמת ביחס לעיר גלגל, מוּל הַגִּלְגָּל, ובסמוך לעיר שכם, אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה. בחירת מיקום זה סוגרת מעגל עם המקום שבו הובטחה הארץ לראשונה לאברהם על ידי ה', וממחישה כי ירושתה מותנית לחלוטין בבחירה בברכה ובקבלת עול התורה.