דברים, פרק י״א, פסוק ל״א

הכניסה לארץ כנען אינה רק מעבר גיאוגרפי, אלא נקודת מפנה שבה האחריות עוברת לעם ועליו לכרות ברית חדשה עם ה'. המילים כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן מלמדות שנס בקיעת הנהר ישמש אות מובהק להצלחת הכיבוש, יטיל אימה על הכנענים ויחזק את אמונת העם, לצד דעה הרואה בעצם המעבר אזהרה ולפיה המים ישטפו אותם אם לא יכבשו את הארץ. התכלית של לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ מותנית לחלוטין בקיום המצוות ובעקירת עבודה זרה, ולכן נצטוו ישראל להכריז על כך במעמד הברכה והקללה מיד עם כניסתם כדי לחרוט זאת בזיכרונם. לבסוף, ההבטחה וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ מבהירה כי בזכות הירושה יזכו לשבת בארץ לבטח, אך נדרשת מהם גם פעולה משפטית אקטיבית של עשיית מעשי בעלות ממשיים בקרקע, כגון בניית גדרות, כדי לקנותה באופן מלא.