דברים, פרק כ״ג, פסוק י״ד

התורה דורשת לשמור על היגיינה וניקיון במחנה הצבאי כתנאי בסיסי להשראת השכינה בתוכו. על הלוחם לשאת וְיָתֵד, שהיא כלי חפירה, עַל־אֲזֵנֶךָ, כלומר כתוספת לכלי הנשק הרגילים שלו או תלויה על חגורתו. בזמן עשיית הצרכים מחוץ למחנה, פעולה המתוארת במילים בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ כדי ללמד על התפנות צנועה ובריאה בישיבה, עליו להשתמש בכלי זה. לאחר מכן הציווי הוא וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת־צֵאָתֶךָ, כלומר לחפור, להסתובב חזרה כדי לא להפנות את הגב אל המחנה הקדוש, ולכסות את הפסולת. פעולת הכיסוי נובעת מיראת כבוד כלפי נוכחות ה' במחנה ומונעת תחושת גנאי הפוגעת ביכולת להתפלל.