דברים, פרק כ״ג, פסוק ט״ו

נוכחותו של ה' מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ, בין אם באמצעות ארון הברית היוצא פיזית לקרב ובין אם כהשגחה רוחנית המלווה כל לוחם, נועדה קודם כל לְהַצִּילְךָ ממפלה ולאחר מכן וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ בניצחון מוחץ. הבטחה זו מותנית בדרישה וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, המחייבת שמירה קפדנית על ניקיון פיזי מטינופת בכל מקום שבו האדם שוהה, לצד שמירה על טהרה מוסרית. משום כך נדרש וְלֹא־יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, כלומר על ה' לא לראות בך חטא, פריצות מינית, דיבור פסול או התנהגות חייתית, ומכאן גם נגזר האיסור להתפלל במקומות מטונפים או כשהאדם ערום. אם לא יוקפדו כללים אלו ותתגלה טומאה, התוצאה תהיה וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, השכינה תפנה עורף, תפסיק לסייע ללוחמים ותותיר את המחנה פגיע לחלוטין בפני האויב.