דברים, פרק כ״ג, פסוק ט״ז

בניגוד לנוהג המקובל בעולם העתיק, התורה מצווה לֹא־תַסְגִּיר ולמסור עֶבֶד אֶל־אֲדֹנָיו, אפילו תמורת כופר כספי גבוה. ציווי זה, שנובע ממידת הרחמים, עוסק בעבד נוכרי שבורח ממחנה האויב בזמן מלחמה, והמילים אֲשֶׁר־יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מדגישות כי הוא נמלט מתוך רצון להתגייר ולחסות בצל ה'. לצד זאת, חוק זה מגן גם על עבד בבעלות יהודית שברח מחוץ לארץ לארץ ישראל, כדי להצילו מטומאת העמים ולאפשר לו לקיים מצוות. בסופו של דבר, בין אם ברח מנוכרי ובין אם מיהודי, העבד שניצל מֵעִם אֲדֹנָיו אינו חוזר לעבדות אלא הופך לאדם חופשי המשתלב בחברה.