דברים, פרק כ״ג, פסוק י׳

בניגוד לטבע האנושי לפרוק עול בזמן מלחמה, התורה קובעת כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה צבאי מאורגן או כוח חלוץ להילחם אך ורק עַל אֹיְבֶיךָ הממשיים, יש לשמור על רמה עליונה של טהרה ואיפוק. אזהרה זו נחוצה כדי לרסן את ההידרדרות המוסרית המצויה בחזית, לשמור על קדושת המחנה שבו ה' מתהלך, ומשום ששעת מלחמה היא שעת סכנה שבה האדם נידון בחומרה יתרה אפילו על חטאים קלים. משום כך מצווה התורה וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע, החל מהימנעות מעבירות חמורות המסלקות את השכינה, ועד לזהירות מדיבור של ניבול פה ולשון הרע שעלול לזרוע מחלוקת ולהביא לתבוסה. בנוסף, הדרישה כוללת שמירה על טוהר המחשבה מפני הרהורים אסורים ביום, כדי למנוע טומאה בלילה שתאלץ את הלוחם לצאת מחוץ למסגרת המחנה הקדוש.