האיסור לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו מתייחס לאישה שהייתה נשואה לאב כדין והיא אסורה לבן לעולם, כאשר לרוב הדעות איסור זה אינו חל על אישה שהאב רק אנס או פיתה. השימוש בפועל לקיחה מדגיש שניסיון לקדש אישה זו חסר תוקף משפטי, והוולד שייוולד מקשר כזה ייחשב לממזר. האזהרה וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו משתמשת בהסרת שולי הבגד כדימוי לגילוי ערווה, ומכוונת במיוחד לאלמנת אחי-האב הממתינה שהאב ייבם אותה ויפרוש עליה את חסותו כסמל לנישואין. איסורים חמורים אלו הוצגו כאן כהקדמה לדיני הממזרות הסמוכים, כדי ללמד שילד נחשב ממזר אך ורק אם נולד מקשרים שחייבים עליהם עונש כרת או מיתת בית דין.
דברים, פרק כ״ג, פסוק א׳
פרשת כי תצא
לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.