דברים, פרק כ״ב, פסוק כ״ט

אדם בוגר שכפה את עצמו על נערה קטנה מחויב לשלם מיד קנס קבוע של שקלי קודש, ולכן וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף. סכום זה משולם לאב כדמי מוהר על עצם המעשה, ובנוסף להם מחויב הפוגע בפיצויים נפרדים על הבושת והצער שגרם. מאחר שחיפש הנאה ללא התחייבות, התורה קובעת כי וְלוֹ־תִהְיֶה לְאִשָּׁה, והוא נאלץ לשאת אותה גם אם היא בעלת מומים, ובלבד שהיא מסכימה ומותרת לו הלכתית. כעונש על הסבל שגרם, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, נשללת ממנו לעד הזכות לגרש אותה, כך שלֹא־יוּכַל שַׁלְּחָהּ כׇּל־יָמָיו, ואם עבר על האיסור וגירש אותה הוא מחויב להחזירה.