דברים, פרק כ״ב, פסוק י״ד

בעל המונע משנאה מבקש להתנער מאשתו הטרייה ללא תשלום כתובתה, ולכן וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים באמצעות מזימות מילוליות או פתיחת הליך משפטי מחושב. טענותיו מחריפות עד לכדי וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע ופרסום שקרים מפורשים על חוסר נאמנותה. בבית הדין התובע פותח ראשון וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי, הצהרה המעידה על נישואין מלאים וחייבת להיאמר בנוכחותה, שכן אין לטעון בגנות אדם שלא בפניו. הוא ממשיך וטוען וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, ביטוי המשמש כלשון נקייה ליחסי אישות או כתיאור להתקרבותו אליה במזימות פזיזות. מטרתו הסופית היא להוכיח כי וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, טענה שאינה מתייחסת רק להיעדר ממצא פיזי, אלא לניסיון להעמידה בסכנת חיים באמצעות עדים שיעידו כי זנתה לאחר שנתקדשה לו.