דברים, פרק כ״ב, פסוק כ״ב

כאשר יִמָּצֵא בעדים ובהתראה מקרה שבו אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל, כלומר אישה נשואה או ארוסה שכבר נבעלה לבעלה, בית הדין דן את שניהם למיתה בחנק. התורה קובעת כי וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מתוך שוויון באשמה ובתנאי ששניהם נהנו מהמעשה, אך הכפילות הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מלמדת שאם רק אחד מהם בר עונשין, רק הוא יומת, וכן מדגישה את אחריותו המרכזית של הגבר כיוזם החטא. המילה גַּם מוסיפה שאם האישה מעוברת מוציאים אותה להורג מיד מבלי להמתין ללידה, ושאדם נוסף שיחטא עמם לאחר גזר הדין יתחייב אף הוא במוות. בסיום מופיעה החובה וּבִעַרְתָּ הָרָע, המטילה על בית הדין בלבד את האחריות לעקור את פשע הניאוף כדי להרתיע ולשמור על קדושת החברה.