דברים, פרק כ״ב, פסוק י״א

התורה אוסרת על האדם ליהנות מפעולת הלבישה של בגד המכיל תערובת חומרים, ולכן נאמר לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, מונח המציין עירוב שנוצר מפעולות סירוק, טוויה ואריגה. איסור זה חל אך ורק על שילוב של צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, והכוונה היא לצמר רחלים בלבד, כאשר הם מחוברים יַחְדָּו פיזית באריגה או בתפירה, בעוד שלבישת בגדים נפרדים ממינים אלו זה על גבי זה מותרת. ההפרדה בין החומרים נועדה להזכיר את השנאה שהובילה לרצח קין והבל שהביאו מנחות ממינים אלו, וכן להרחיק ממנהגי עבודה זרה. בנוסף, חיבור זה שמור לעבודת הקודש בבגדי הכהנים, ומטרתו הסמלית היא להזכיר לאדם להפריד בין יצריו החייתיים וההישרדותיים ולכוונם יחד לעבודת ה'.