התורה אוסרת לרתום שני מיני בעלי חיים שונים לעבודה משותפת, כחלק מהשמירה על הסדר הטבעי שקבע ה' בבריאה. אף על פי שהאיסור מנוסח במילים לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר, אלו הן דוגמאות שכיחות בלבד, והדין חל על כל שילוב של חיות ועל כל סוג של מלאכה או נשיאת משא. ההגבלה מתקיימת רק כאשר בעלי החיים קשורים ועובדים יַחְדָּו, אך מותר להעביד כל חיה בנפרד וכן לשלב עבודת אדם ובהמה. טעם המצווה נובע מדאגה לצער בעלי חיים, שכן רתימת חיות בעלות כוח פיזי שונה גורמת סבל לחיה החלשה שמתקשה לעמוד בקצב, וכן מהחשש ששהות משותפת תוביל להזדווגות אסורה בין המינים.
דברים, פרק כ״ב, פסוק י׳
פרשת כי תצא
לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.