התורה מבססת חברה של ערבות הדדית שבה אדם מחויב לשמור על רכוש זולתו, תוך התגברות על האנוכיות הטבעית. כאשר אדם נתקל בבהמות במצב של נִדָּחִים, כלומר שהתרחקו מאוד מבעליהן והשבתן דורשת טרחה מרובה, הצירוף לֹא תִרְאֶה יחד עם וְהִתְעַלַּמְתָּ מטיל איסור מוחלט להעלים את העיניים ולהתחמק מאחריות. הכפילות הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם מלמדת על החובה להחזיר את הבהמה אפילו פעמים רבות אם היא שבה ובורחת. אחריות זו מסתיימת רק כאשר האבידה מוחזרת למקום משתמר ומוגן השייך לְאָחִיךָ, למעט מקרים חריגים שבהם ההשבה כרוכה בעבירה, בהפסד כספי ניכר או בפגיעה בכבודו של אדם מכובד.
דברים, פרק כ״ב, פסוק א׳
פרשת כי תצא
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.